הסבר על נקוודות עניין
נטור
מושב נטור הינו מושב בדרום רמת הגולן אשר היה ידוע במשך שנים כקיבוץ. ואכן, נטור היה בעבר קיבוץ אשר השתייך לתנועת הקיבוץ הארצי. עם זאת, בינואר 2008, הוחלט להפוך את נטור למושב. המושב נמצא קרוב לנחל סמך ולמושב רמת מגשימים. הוא מרוחק כעשרה ק"מ בלבד מהכנרת והנוף אשר נשקף ממנו הינו נוף עוצר נשימה. נטור הוקם במקום בו היה קיים בעבר יישוב יהודי קדום. בסמוך למושב התגלה בית כנסת עתיק מתקופת המשנה אשר נחשב לאחד מהחשובים והמפוארים שנמצאו בארץ ישראל. הקהילה במושב נטור הינה ברובה קהילה חילונית וליברלית. האוכלוסייה במקום נחשבת לאוכלוסייה חזקה והדבר משפיע על מערכת החינוך ועל אופי המושב. תושבי נטור יודעים היטב כיצד לסייע זה לזה וכיצד לקיים חיי קהילה אינטימיים ומשפחתיים כאחד. לאחרונה, הצטרפו למושב משפחות המשתייכות למגזר הדתי-לאומי. אי לכך, נוצרה במושב מעין רב-תרבותיות. חשוב להדגיש כי קיימת תחושה של ערבות הדדית בין החילונים הוותיקים לדתיים החדשים.
בית הכנסת אום אל קנטיר
אום אל קנטיר, ידוע בשמו העברי קשתות רחבעם (ע``ש רחבעם זאבי). האתר מצוי בדרום-מערב רמת הגולן, מעל ואדי סמק, למרגלות קיבוץ נטור. גולת הכותרת של המקום הוא בית הכנסת העתיק והמרשים ששוחזר לא מזמן. הכפר אום אל -קנטיר, שבו נמצא בית הכנסת העתיק, הוא כפר יהודי מתקופת המשנה והתלמוד. מקור שמו של הכפר הוא בשלוש הקשתות המונומנטליות הניצבות סמוך למעיין השוכן בתחומו. לפי השערת החוקרים, מכלול המעיין נבנה כמקדש רומי לפני ייסוד הכפר היהודי במקום, ומי המעיין והבריכות הסמוכות לו שימשו לתעשיית הלבנת הפשתן ביממי הכפר היהודי. שרידי הכפר התגלו לראשונה בסוף המאה ה -11 על ידי המהנדס גוטליב שומכר והדיפלומט סר לורנס אוליפנט שסיירו בגולן וחיפשו אחר תחנות חלופיות למסילת הרכבת שתחבר בין חיפה לדמשק. גולת הכותרת באום אל -קנטיר היא בית הכנסת העתיק שנבנה, ככל הנראה, במאה החמישית לספירה. זהו אחד מבתי הכנסת היפים והמפוארים שנחשפו בארץ, והיחיד שבו נשתמרה במלואה בימת ארון הקודש )היכלית( המתנשאת לגובה של כ -6 מטרים. בחפירות שנערכו במקום בשנים האחרונות נחשפו גם כתובת בארמית, שני עמודים מעוטרים שעליהם תבליט של מנורת שבעת הקנים, שופר וארבעת המינים ועוד. מתפארתו ומגודלו של בית הכנסת )כ -10 מטר רוחבו, כ -18 מטר אורכו, וכ -12 מטר גובהו( אפשר ללמוד על עושרם של התושבים שהתגוררו בכפר ועל כך שבית הכנסת שימש כמרכז הרוחני של הקהילה שחיה במקום. בשנת 951 לספירה חרב הכפר ברעידת אדמה, וכדי להתגבר על עיי האבנים והחורבות שבמקום השתמשו החוקרים והחופרים בטכנולוגיות מתקדמות על מנת לחשוף את המבנים. מטרת השחזור היא להשמיש את המקום ולהפוך אותו לבית כנסת הפעיל העתיק בעולם.
קצר ברדוויל
מיתחם מבוצר קדום בקצה שלוחה מצוקית בדרום הגולן, כ-1.5 ק"מ מצפון-מזרח למושב אלי עד. האתר ידוע גם בכינויו מיתחם ג`ידיא, על שם הכפר ג`ידיא ששכן מצפון לו. מהחרסים שנמצאו במיתחם עולה, כי הוקם בתקופת הברונזה הקדומה והוא נמנה עם ערי הענק שהוקמו באותה תקופה באזורים ההרריים של המזרח התיכון. למיתחם צורת משולש שקודקודו בדרום, צלעותיו הם מצוקי הבזלת היורדים מן השלוחה מזרחה ומערבה, ובסיסו בצפון הוא חומה גדולה של אבני בזלת. אורכה של החומה 120 מ`, רוחבה 30 מ` ושרידיה מגיעים לגובה של כ-8 מ`. החומה אינה קיר אחד, אלא מערכת של חדרים עגולים וסגלגלים המחוברים זה לזה ומתוחמים בקירות עבים. מצפון לחומה ניכרים סימני חפיר.
שמורת נחל אל על
שמורה משתרעת סביב נחל אל-על, אחד הדרומיים בנחלי הגולן, הנקרא כיום על שם כפר סורי עזוב ששכן מדרום לנחל, וכנראה משמר בשמו שם יישוב קדום (השם מזכיר את השם "אלעלה" הנזכר בתנ"ך כיישוב בנחלת ראובן בארץ מואב שמו הערבי של הנחל - ואדי דופילה - מציין את שפע ההרדופים הפורחים לאורך הנחל הזורם כל השנה, יחד עם צמחי מים אחרים - עבקנה שכיח, פטל קדוש, שיח-אברהם ועצי ערבה. כמו כן ניתן לפגוש כאן ורד צידוני. השמורה כוללת שני מפלים, המפל השחור, היורד בסלעי בזלת, בגובה 9 מ`, והמפל הלבן, המתחתר בסלעי גיר לבנים, בגובה 14 מ`. למרגלות המפלים נמצאות בריכות מים מרשימות באפיק הנחל. למרגלות מושב אלי-עד, יורד לנחל יובל קטן ובו מפל נוסף בגובה כ- 20 מ`, הזורם רק בעונת הגשמים. למרגלות המפלים ובאפיק הנחל נמצאות בריכות מים מרשימות, המוקפות בעצים ובצמחייה. בנוף הנחל בולטים שרידי בוסתנים של הכפרים הסוריים הנטושים אל-על וג`ידיא - בעיקר כרמי זיתים, אך גם רימונים, צברים, שקדים ועוד. במדרונות צומחת בתה עשבונית, בה גדלים בין היתר קיפודן, כלך מצוי וחלבלוב מגובש. בתפר בין שכבות הבזלת והגיר, בחלק העליון של המדרונות, נובעים מספר מעיינות קטנים, בקרבתם גדלה צמחיית מים - קנה מצוי, פטל קדוש, הרדוף הנחלים ושרכי שבטבט ענף.
בראש המדרונות נמצאים שרידי אמת מים מפותלת, שהובילה בתקופה ההלניסטית את מי נחל אל-על לעיר סוסיתה, מהלך 25 קילומטרים (בפיתולים רבים).
בחלקה המערבי של השמורה, פונה נחל אל-על בזווית של 90 מעלות לצפון מערב. באזור זה, נמצאים בגדה הצפונית של הנחל, בקצה השלוחה המתנשאת מעל לנחל אל-על ונחל סמך, שרידי יישוב קדום (מתחם ג`ידיא), מתקופת הברונזה הקדומה (לפני כ- 5000 שנה), המוקפים בחומת אבן גדולה, באורך 120 מ`, רוחב 30 מ` וגובה 8 מ` (המכונה "קצר ברדוויל.
קיבוץ מיצר
מ?יצ?ר הוא קיבוץ של תנועת ה השוכן בדרום רמת הגולן, בתחומי המועצה האזורית גולן. היישוב נמצא בגובה של 355 מטרים מעל פני הים, בקרבת נחל רוקד ונחל מיצר, והוא הדרומי ביותר מבין היישובים השוכנים לאורך גבול ישראל - סוריה, כשלושה ק"מ מצפון-מערב למשולש הגבולות ישראל-סוריה-ירדן.
היישוב קרוי על שם המבנה הטופוגרפי של השטח - שני יובלי נחל מיצר, הנשפך אל הירמוך, והעובר סמוך ליישוב חוצים את פני רמת הגולן ויוצרים מצר יבשה.
מיצר הוקם כ ב-1981 על ידי גרעין נח"ל של תנועת "המתנחל הצעיר", ולאחר שנתיים הפך ליישוב קבע. בתחילה הכוונה הייתה להקים במקום , אולם התנועה המיישבת בחרה לקיים במקום מיד יישוב קבע בשנת 1986 הוקם במקום רפת ב-1989 נטשו אותו מרבית חבריו עקב משבר חברתי, ובמקומם באו חברי גרעין קלע מצפון הגולן.
כלכלת היישוב מתבססת על חקלאות שלחין (גידולי כותנה, אבוקדו ואגוזי פקאן). כמו כן יש ביישוב לול פיטום ורפת חלב. היישוב הוא אחד מארבעת היישובים השותפים בכפר הנופש חמת גדר.
בצמוד למיצר פועלת מכינה קדם צבאית - המדרשה למנהיגות חברתית במיצר. המכינה קיימת משנת 1998 וכיום עומד בראשה ליעד סולנקו.