נא לרשום בוייז - חניה תחנת הדלק גשר הזיו
פארק גורן
פארק גורן משתרע בלב החורש של הגליל המערבי ומעל לערוץ נחל כזיב. קק"ל הקימה אותו ב-1963 כפארק הראשון והגדול בישראל שכולו יער טבעי של אלון מצוי, טיפחה וטיפלה בצמחייתו, הקימה חניונים רבים ופרצה שבילי הליכה. הפארק משתרע על פני כ-2,000 דונם ויוצאים ממנו שבילי טיול לשמורת נחל כזיב, לעין טמיר ולמבצר המונפור. בפארק עצמו שבילי הליכה לכל המשפחה. נופיו הירוקים והמרהיבים, על מגוון אפשרויות הבילוי שבו, הפכו את פארק גורן לאחד ממוקדי הטיולים החשובים בישראל.
מצפור מונפור
מצפור מונפור נמצא במרחק של כ-1.7 ק"מ מהמבואה. שביל קצר ונגיש לאנשים עם מוגבלויות מוביל מרחבת החניה של חניון המצפור למרפסת תצפית המעניקה מבט מרהיב על המדרונות התלולים והירוקים של נחל כזיב. ממש מול המצפור, בגדתו הדרומית של הנחל, נראים המבנים של המבצר הצלבני מונפור.
העיר האבודה צונם
חורבת צונם: עיר אבודה בגליל
שבוי בקסם היער הילכתי, בדרך אל העיר האבודה, מנסה ליישב במוחי את הניגוד בין האנונימיות העכשווית של המקום, לקיומו בעבר. מי הילך בסמטאותיה של אותה עיר? מה קרה בין לידתה למותה? איזה כאב הותירה מאחוריה? למה אבודה ולמי היא אבדה? ואיך קרה שבמשך שנים רבות כיסה אותה יער עבות ואיש לא שב אליה לגור בה ולכונן חיים חדשים? הרי אפילו אצל הומרוס, חוזר אודיסיאוס לעירו איתקה, למרות הכאוס שחיכה לו.
על דבר אחד אין עוררין, סופה של העיר מוכר יותר מתחילתה. המפגש הראשון איתה בחשיכה המסתורית של עצי האלון העבותים, מעורר השתאות ואפילו קריאות התפעלות. למקום קוראים חורבת צונם, או חורבת צוואנה, שפירושו אבן צור. היא מסתתרת בתוך חורש צפוף ועב גזע של אלון התולע, שקרני שמש מעטות מצליחות לחדור מבעד לתקרתו, ולא מעט עצי ער אציל (דפנה) נותנים מריחם לממוללים את עליהם בהולכם בשביל.