bikemorו... דרך הבשמים - ערי מדבר בנגב ו[06/01/2013 00:18:34]
bikemorו... סיכום שנת 2012 ו[30/12/2012 23:39:36]
hausו... דרך הבשמים ו[06/01/2013 19:19:25]
Lilianו... סיוע למתנדב ביחידת חילוץ ערד ו[31/12/2012 19:24:48]
hausו... הדרוג שלי ו[31/12/2012 10:06:39]
bikemorו... יער שוויץ בישראל ו[29/12/2012 21:47:05]
bikemorו... ארץ אחרת אשלים שדה בוקר ו[22/12/2012 08:12:48]
טריפלו... שחרות אילת ו[14/12/2012 21:58:17]
1951ו... טיול יום שישי ...??? ו[10/12/2012 16:30:41]
66ו... שחרות אילת ו[15/12/2012 10:05:14]
bikemorו... טיול הכנה לשביל ישראח לאופניים ו[14/12/2012 07:34:39]
bikemorו... ממעלה למעלה כוחנו עולה ו[07/12/2012 21:26:35]
בנוו... סרטון שהכנתי 7-12-12 ו[09/12/2012 00:29:25]
מירוו... אתר טבעונות ו[08/12/2012 14:57:48]
אבי כהןו... סיגל חווה ומכתש רמון ו[01/12/2012 11:08:16]
אבי כהןו... מה עם תמונות איכות לדף הפתיחה של האתר... ו[28/11/2012 13:02:21]
"דרך הבשמים - ערי מדבר בנגב" הוא השם הקיבוצי שניתן על ידי ארגון אונסק"ו לארבע ערים נבטיות בנגב, עת הוכרזו בשנת 2005 כאתר מורשת עולמית. יחד עם ארבע הערים - עבדת, ממשית, חלוצה ושבטה - נכללו בהכרזה מספר מצודות וחאנים, אבני דרך, קטעים מדרכים עתיקות, עדויות לשימוש חקלאי שנהג בנגב ושרידים נוספים. תחילתה של דרך הבשמים, אשר בעומאן, הוכרזה גם היא כאתר מורשת עולמית בשנת 2000, תחת השם ארץ הלבונה. היוזמה להגשת הבקשה להכרזה על ידי אונסק"ו הייתה של המשרד לשיתוף פעולה אזורי בראשות השרים שמעון פרס, ציפי ליבני ורוני מילוא, וקודמה על ידי היועץ רפי בנבנשתי בשנים 1999/2000. הכוונה הייתה לסייע לפיתוח התיירות בנגב וליצור מכשיר לשיתוף פעולה אזורי לאורך דרך הבשמים.
טיול נפלא
110 ק"מ תלוי את מי שואלים
VIP במיטבו
עוד טיול מדהים מושקע ומתוקתק מבית מדרשו של האדמור אבי מור, שירבו כמותו.
פרטים גם כאן
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151138882816503&set=a.10150216214871503.313202.61096316502&type=1&theater
(מקוה שהלינק עובד)
1. שחרות אילת
2. ערד גבי פרס
3. יער שוויץ
4. ממצפה רמון לשדה בוקר.
זה היה טיול מעולה
כן ירבו טיולים כאלה
תודה
סוף העולם ?
גשמים עזים ?
שמים קודרים ?
סופות חול ?
בוץ לס ?
לא היה לנו
מה שהיה זה לא להאמין
העולם המשיך
שמש אביבית
מדבר נקי
רוח דרומית מערבית
טיול מדהים
44 ק"מ 460 מטר עליות ללא תקלות
תודה לבורא עולם על יום נפלא שכזה
וכל המבטלים שלום
בהחלט הפסדתם טיול משובח
שבת שלום
אבי מור
הזכרון קצר. היו הרבה יפים ומשובחים , כמו שמתנסח רבינו מורינו.
אך אין ספק שהמכין הזה היה מדהים מרתק וחייב שידור חוזר .
תודה מקרב לב למי שסלל את הסינגל הזה - עבודת קודש של מדוושים למען מדוושים.
נוף בראשית , ירח , מאדים - כל התשובות נכונות.
חג חנוכה שמח לכולכם.
אבי & אבי בע"מ
ערב טוב..... האם יש טיול ביום שישי הקרוב 14.12.12 או שנלך לרעות בשדות זרים ...גרופי למשל
מצפה לתשובה חיובית
אורי
אבי תודה רבה על טיול מדהים מדהים .
התכנון המדויק והביצוע המושלם .
תודה גם לכל החבורה הנהדרת על התמיכה והפירגון.
ולבסוף אבי תוכנת המחשב התלת ממדית של המסלול מדהימה
נותנת תחושה אמתית של המסלול.
ושוב תודה
ניצה וגדעון
סיירים יקרים
בוצא אתמול טיול הכנה לפרויקט רכעבה שביל ישראח לאופניים
קטע שחרות אילת ביום אחד
מרחק 80 ק"מ
טיפוס מצטבר 1075 מטר
ירידות מצטברות 2000 מטר
זמן 8 שעות
נבדקו:
- האם השביל רכיב ?
- האם השביל קשה ומאתגר ?
- האם השביל יפה ?
- סגנון הרכיבה של הקטע ?
- האם אפשר להגיע ביום אחד לאילת ?
והמסקנות
1. כן
2. דרגת קושי בנוני
3. מהיפים בעולם נקודה
4. חצי סנגלים הררים זורמים חצי שבלים XC
5. אפשר משני הדרכים שחרות אילת דרך כביש 12 וגם דרך באר אורה
טיול לקבוצה יפתח בקרוב .
גלריות בקרוב
טיול נחש צמא
טיול מדהים של קבוצת הסיירים התותחית
באזור שדה בוקר
נתוני טיול
מרחק 53 ק"מ
טיפוס מצטבר 1050
משך הטיול 9 שעות
תחילת הטיול בשדה בוקר
רוכבים לכוון מעלה צין
יורדים לבקעת ציון
מטפסים את מעלה זיר האמתני
יורדים למערות נחש צמא , ביקור בתוך המערות
ממשיכים לנחל חוה
פונים לסינגל שרב חלקו בהליכה וחלקו ברכיבה
מגיעים לנחל צינים
ממשיכים לנחל צין
מטפסים את מעלה צין ומגיעים למכוניות
כללי:
טיול מדהים שאפשר לעשותו רק באופני הרים
2 טיפוסים אמתניים מעלה זיק מעלה צין ביום אחד - שבירת שיא לסיירים
צלש הטיול לאבי כהן - טיפס את כל מעלה צין
נופים משגעים ופריחה מדהימה במדבר
טיול קשה אך שווה
http://www.youtube.com/watch?v=lRfK9lAPqiQ&feature=share
קבוצת הסיירים דוגלת בבריאות
ובריאות מתחילה במזון בריא
ומזון בריא מתחיל בטבעונות
להלן קישור לאתר טבעונות שבתי השיקה במסגרת עמותת Vegan-Frendly
http://www.vegan-friendly.co.il/
הרבה בריאות
מאחל
מירו
הטיול החלק בהשכמה מוקדמת ולילית איסוף כפול ובילוי של שעתיים בנסיעה כשהאופק מחויר והשמש מבצבצת ביום אביבי מקסים.
במקום פגשנו בצהלה חברים ותיקים מקבוצת מולכים למחצה אי שם בגרופי, עשו כמעט את אותו מסלול. 28 רוכבים שפה ושם נשזרו לנו ברכיבה. רוכבים מהר ואגרסיבי (לא לוקחים שבויים).
לאחר ההתארגנות, ולפני הקבוצה המקבילה, התחלנו לדווש בכניסה לסינגל זורם, על הדרך ועל שפת המכתב לאחר כשלושה קלומטרים אמנון, נתקע ולאחר בירור לא קצר נאלץ לחזור ברגל. תשאירו לו את המפתחות חזרנו וצעקנו (אוי, אולי לא נצטרך לעלות את מעלה עצמאות - יש נהג). הסיגל המשיך וזרם בפיתולים מרהיבים ומבטיחים. אחד אחרי השני עלינו וירדנו לתוך הנוף המקסים שכאילו אנחנו והסינגל הם הדברים היחידים ביקום. גם סינגל וגם מהנה - מפתיע אך מבטיח כפי שאמר איתן. הגענו לאוהל הבדואי באמצע המסלול ואיתן דאג למושבים רחבים וצילום קבוצתי. לפתע הבחנו בקבוצה המונה עשרים ושמונה רוכבים שועטים על הסינגל. לא עוצרים. ממשיכים עד כלות. לאחר שצעקנו וביררנו "אתם אחרונים? אתם אחרונים?", המשכנו עד לקצה הסינגל על קצה המכתש. לא עצרנו לארוחה עם ידידנו והמשכנו לעבר מעלה מחמל על הקצה והנוף המרהיב.
בדרך התערבבנו איתם שוב וכאשר הגענו לפיתול מעלה מחמל-המשך הסינגל לעבר מעלה נוח, הלכו לאיבוד יוסי שאול ובני. חיכינו, התקשרנו, חיכינו חזרנו וכלום. לפתע ביצבצו השניים במעלה. פנצ`ר - כל כך פשוט. לא הייתה קליטה.
המשכנו למעלה מחמל ושם על הקצה אחרי עשרים קילומטר, התרווחנו לארוחת בוקר מרגיעה ומשובבת.
לאחר הירידה הרגלית הזהירה והמחליקה, המשכנו במלא הקצב על ציר הנפט עד לחניון בארות לנישנושים וחוויות. המשכנו על דרך המלך עד לכביש. כיף.
על הכביש הצטיידתי ב- BCAA, משקה איזטוני לרוויה ופאור ג`ל והתחלנו לרכב במעלה. לאט מבוקר עם דופק אירובי. שם, קצת לפני ההרמה לפיתולים, חיכו המהירים והתותחים. זהו! אני רוצה לעלות אמרתי. "לא תצליח - עליות מטורפות", "אם תתחיל אתה צריך לסיים... אין היכן לעצור", "חלאס ארבעים ושתיים קלומטרים היה מהנה ומספיק".
שרית, אמרה "יאללה נעלה". ידעתי שמהרגע שאני שם את הרגל על הדוושה, אני עולה. התחלתי. התכוונתי לעליה מדודה, איטית, ארוכה ארוכה והמטורפת. התחלתי את העליה בקצב ששומר על דופק על סף האירובי ובקצב איטי מאוד. התחלתי את הפיתולים כאשר מימיני מתרחקת שפת המכתש ואני מתרום בכל דיווש על כלות. אני העליה, הנשימות המדודות, והדיווש הקצבי. מהר מאוד הקצב העבירני למוד אוטומטי. אך הישבן אוי הישבן. מידי פעם התרוממתי לרכיבה בעמידה לשחרור אבל נראה שבמלחמה בין האוכף לישבן, האוכף מנצח (תמיד).
החברים עברו על ידי, גם כאלו מהקבוצה השניה, החברים שמחרו לי כפיים ונתנו מחמאות, סימנו על טרמפ מוצע. חלק מהנהגים שעל הגגות ראיתי אופניים התבוננו בי במבטים מעוקמים. המשכתי. ידעתי שהפיתוחלים הם לא הזוית התלולה העיקרית. הפיתולים הם רק בזוית ממוצעת של עשרה אחוז ואילו שנים עשר אחוז ויותר מצפים לי בישורת האחרונה הארוכה והקשה. קטעי הצל המחייכים בפיתולי הצוק הוו אתנחתא מצננת. והנה אני לפני הישרות האחרונה. בדיוק שם עבר איתן ויוסי, "מה העניינים". "תחכו לי למעלה...". איתן אומר שהחמצן כבר לא הגיע למוח. וכי היכן נחכה?!
אני ממשיך לדווש, הדופק עולה, הקצב יורד וממשיך. עוד דיווש, עוד אחד. דיווש רודף דיווש ואני כבר רחוק רחוק מתחתית המכתש. הגעתי למחסום בסיום העליה. הרמתי את המשכך חזרה למאה וארבעים, שיחררתי את הנעילה של המשכך הקדמי והתגלגלתי לקפה שחיכה לי בתחנת הדלק.
לא היה מי יודע קשה, כל אחד מאיתנו יכול, בקצב המתאים לו, לאט ומבוקר. להתראות בקצב הבא.