אתמול נפל בחלקי להשתתף בפנינה נוספת מבית המדרש של בייקמור, מסע בן כ- 90 ק"מ מראש הנקרה לכנרת (גנוסר). ראשית הרכיבה על קוו החוף מראש הנקרה לעכו, כ- 20 ק"מ של רכיבה על שבילים סלולים ברובם לאורך החוף הצפוני המפורץ. משם פנינו מזרחה דרך עין המפרץ לאורך האפיק של נחל חלזון, רכיבה נוחה על תוואי קרקע מישורי. גולת הכותרת של המסלול היא נחל צלמון, ההולך ונחשף, על כל פנינותיו, ככל שמתקדמים. בהתחלה האפיק מתפתל בין גבעות חומות - ירוקות משני צידיו, כאשר בהמשך - לאחר שחולפים על פני כרמיאל - אפיק הנחל הולך ומתחדד והשבילים הרחבים ונוחים יחסית מתחלפים בדרכים צרות, המשלבות אדמה רכה וחלוקי נחל. בשלב מסויים הדרך מגודרת וחסומה ושלט מכריז "שטח פרטי. סוף המסלול". לשמחתנו, בדיוק בעת שהגענו ניצב במקום בעל השטח, אשר באדיבותו פתח בפנינו את השער ואפשר לנו לדהור פנימה. כאן נגלה לנו בוסתן פורח שופע עצי זית ועצי פירות נשירים (הידיעה המועטה שלי בבוטניקה לא מאפשרת לי לפרט מעבר לכך, לצערי). הדרך מתפתלת באפיק הנחל בינות העצים הצפופים, כאשר הגבעות סוגרות עליה משני צידיה ויוצרות אזור מוצל וקריר, מוגן מפני חום הקיץ. לרגעים, אפשר היה לחשוב שעברנו לרכב באירופה הקרירה. אי אפשר היה שלא להתרגש מהרכיבה בתוך פלא נוף זה, שנגלה לנו כך במקרה בהפתעה מוחלטת. כשנפרדנו מהבוסתן הנסתר (מקווה לחזור אליו כשהעצים יהיו עמוסי פירות, שאז החוויה תהיה מושלמת!), הגענו לנקיק צר, שבו נאלנו לעבור להליכה איטית בינות הסבך הצפוף ולתמרן בין עצים ושיחים דוקרניים ואבני מסלע גדולים. לרגעים, חששתי, שאנחנו הולכים לשרוף שעות בהליכה איטית, מה שיגרום לנו להכנס אל תוך הלילה. אבל אבי הבטיח "500 מ` ואנחנו בחוץ". הבטיח וקיים.  משם, ברכיבה נוחה יחסית במגמת ירידה, אם כי לא חסרו גם עליות קטנות שסחטו מאיתנו דופק מאומץ. עצירה לתדלוק אחרון בכפר סאלם וגם להתארגנות בדבוקה לקראת היציאה מהכפר, נוכח מנהגי הכנסת האורחים של השבאב המקומי, הכוללים השלכת אבנים על רוכבי האופניים ביציאה מהכפר. לשמחתנו, בני הכפר חסכו מאיתנו הפעם את הטקס המסורתי, מה שאפשר לנו לדהור במהירות אל מחוץ לכפר, ללא משקעים (וסימנים) מיותרים.

המשכנו לאורך נחל צלמון. רכיבת כביש קצרה על 807 ואח"כ צפונה על 65 (כ- 1.5 ק"מ במצטבר) עד שאיתרנו את השביל היורד לכוון הכנרת. כאן חיכה לנו מחול משגע של צבעים; אדמת חמרה חומה, מצוקי בזלת שחורים ברקע, שדות חיטה צהובים - זהובים ומעל הכל - כנרת, בכחול רך ומרגיע. הירידה המתונה בשביל הצר, שכאילו חצוב בתוך שדה חיטה עם כל הנוף שמסביב היא חוויה שאסור להחמיץ! בשלב מסויים, באזור שבין חוקוק ללבנים, יש תמונת נוף מרהיבה שכוללת את הקניון הבזלתי של נחל עמוד היורד לכנרת על שפע השדות שחובקים אותו מכל הכיוונים, יופי שפשוט קשה לתאר במילים. היופי הזה מלווה אותנו כל הדרך עד לחזרה אל החניה שליד המלון בגנוסר בסביבות השעה שש.

אז מה היה לנו. 90 ק"מ של רכיבה לא קשה במיוחד, 500 מ` עליות במצטבר, טעימה ראשונה (עבורי) של נחל צלמון המשגע, נופי כנרת מדהימים, מזג אוויר נעים ברובו, עשרה רוכבים שרכבו בקצב טוב ללא תקלות ואחד, אבי מור, שהוציא עוד טיול לתפארת, במסלול, שלהערכתי, מהר מאוד ייהפך למסלול המוביל של המסע מים לים.

ואם אחרי התאור הארוך הזה מישהו עדיין לא השתכנע שזה מסלול חובה - חכו לגלריות התמונות שתופענה בקרוב.