כותב ההודעה: dugalgali
נושא: על הקטע הרביעי
ההודעה:
את הרכיבה בקטע הרביעי התחלנו אתמול בשש בבוקר במצפה מודיעין. רכבנו דרך יער בן-שמן לכיוון גמזו, טיפסנו על גבעה המשקיפה על המושב, ושם, בסוכת האנדרטה לזכרו של יהונתן איינהורן בן המושב פגשנו את דוד איינהורן, אביו של יהונתן, שסיפר לנו על בנו - על חייו המיוחדים ועל מות הגיבורים שלו בקרבות המרים באזור הכפר עיתא א-שעב בדרום לבנון.
קשת יהונתן לא נשוג אחור (קינת דוד, שמואל ב` פרק א`).
משם המשכנו בשבילים דרומה לכיוון חרבת בית ענבה, חצינו את נחל ענבה והמשכנו לשעלבים. את עמק אילון חצינו מצפון לדרום במסלול שביל ישראל, כשאנו חוצים את נחל אילון ואת כביש מס` 1, והגענו ללטרון.
באתר ההנצחה לחללי השריון שבמשטרת לטרון קיבלו את פנינו הוריו של נועם (נועמיקו) גולדמן, שיריונר בן שיריונר, שנהרג גם הוא באזור עיתא א-שעב. אריאלה אמא של נועם סיפרה לנו על בנה, על חייו, ועל ימיו האחרונים.
הריחוף - מאת אריאלה גולדמן
לנועם גולדמן - בני
צריח הטנק עלה ונפתח בדיוק לפי התוכנית.
נחלצת מתוך תא הטנק המתפוצץ וגופך זינק מעלה.
סוליות נעליך המאובקות דחפו בטנק ורגליך התיישרו.,
מלאכי שמיים אחזו במותניך כדי לייצב את הריחוף הראשון.
אז הנפת את זרועותיך ופרשת את כנפיך.
אז כפות ידיך נפתחו וקול צעקה גדולה עלתה משפתותיך.
"אמא חזרתי מהמלחמה"
"אימא, אני חי"
צעקת- הההההההההההההההההיייייייייייייייייייי
הסתובבת סביב עצמך ופנית שוב אלי
התקרבת אלי, חיבקת.
עזבת.
עפת אלפי שנות אור באויר,
טסת למקום אחר.
_
לאחר טקס זיכרון קצר לחללי השריון שנפלו במלחמת לבנון השניה המשכנו ברכיבה דרומה, שמנו פעמינו ליער אשתאול ליד נווה שלום, והמשכנו בשבילים עד מצפה אשתאול. ממנו המשכנו דרומה ודרום מערבה דרך יער הנשיא ויער צרעה, וירדנו לצרעה.
מצרעה מזרחה לבית שמש עד החניון בנחל ישעי בו עצרנו לארוחת צהריים.
המשכנו דרומה דרך עינות דקלים וצומת עזקה לצומת האלה וממנו ברכיבת כביש קצרה עד הכניסה למצפה משואה, ממנה טיפסנו למצפה, ובעוד השמש נוטה לשקוע וצובעת את שפלת החוף באדום, רכבנו בנופים הנפלאים של פארק בריטניה לבאר משואה, ממנה לחרבת צורה וממנה לעיי כידון, ומשם דרומה לבית גוברין, אליה הגענו עם אור אחרון.
חלק זה של המסע נערך בנופים היפהפיים של גבעות יהודה ועמק אילון, גבעות השפלה הגבוהה ויערותיהם הנהדרים, בית שמש ובנותיה, שפלת יהודה חורבותיה והתלים העתיקים שלה, והביא אותנו אל פאתי חבל לכיש. המסלול חפף בחלקו את מסלול שביל ישראל. המזל שליווה אותנו בקטעים הקודמים של המסע לא נטש אותנו גם הפעם ומזג האויר היה המושלם ביותר שיכולנו לקוות לו. למרות אורכו של המסלול והקושי הפיזי - כולנו שבנו ממנו בריאים ושלמים.