כותב ההודעה: 1951
נושא: עוצמתה של האנטימיות
ההודעה:
טכס הזיכרון של חללי מלחמת לבנון השניה נעשה הפעם ללא נציגי המשפםות השכולות פיזית....אך נפשית רוחם ריחפה מעל הטכס.
אנו לומדים להכיר את הפרצופים אחרי השמות והפעם בניצוחו של אבי הקראנו את תולדות חייהם של גיא בן ורועי.האינטימות של הכרת הנופלים פרט לשמם ודרגתם נותנת מימד נוסף להנצחתם וכמעט נותנת לנו הזכות להגיד "הכרנו אותם" הם הבנים של השכנים שלנו.
ואסיים בציטטה לא מדויקת של דן בן אמוץ שאמר פעם "כל זמן שאתה בזיכרון אצל מישהו אתה לא ממש מת" ותהיי זו נחמתי הצנועה למשפחות השכולות.
ולך אבי תודה על המסלול הנפלא שתקתק כמו שעון שויצרי בסיועו של המוביל ואני בצפיה לקטע מספר 7