כאשר שאלו אותי ילדיי ונכדי רז בן ה-6 "אבא ,סבא איך היה לך במסע" עניתי להם בשתי מילים מסע רב עוצמתי והרגשתי שבשתי מילים אלה אני מבטא את שחווינו אני וחברי הנפלאים במהלך המסע המדהים הזה. סיומו של כל קטע במסע היה עוצמתי יותר מקודמו. המפגש עם ההורים בטקסים המרגשים . הסיפורים דרכם למדנו להכיר ולהוקיר את הבנים הנפלאים ואת תעצומות הנפש של המשפחות היקרות. הדמעות שלנו הרוכבים אשר התערבבו עם דמעות המשפחות. כל אלה מילאו אותי באנרגיות חיוביות ובציפיה לקטע הבא. כשהשיא היה בחיבוק הענק והאוהב שהענקנו אנו הרוכבים למשפחות בטקס הסיום. על כל זה תודה גדולה לאבי מור המאסטרו אשר חלם,יזם, תיכנן והוביל. תודה מיוחדת לבובי יד ימינו של אבי שהיה בכל מקום לעזור, ליעץ,ולתת. תודה לערן ואבישי אשר הובילו ברוגע ובביטחה. תודה לצוות הטיפים איציק ותמי על האיסוף, הליווי, העזרה, והקפה. תודה לכל הרוכבות והרוכבים הנפלאים.           "את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק"          "שלא ייגמר לעולם"