ממרחק של שבע עשרה שעות טיסה, בעוד אתם נמים את שנתכם, היום רכבתי מסלול רציני לאורך המזח, המפרץ וגשר הזהב. האמת כבר חשבתי על כך אתמול וכשראיתי ליד פיר 35, אפשרות לשכור אופניים קפצתי על המציאה

בסדר, ניגשתי למוכרת נתתי כרטיס אשראי, שמונה דולר לשעה, אופניים שלא נדע, צמיגי גומי קשיחות והילוכים לא ברורים. אבל המוכרת הצעירה לא הפסחיקה לדבר רצוף, מהר ובמבטא לא ברור במשך חמש עשרה דקות. ביקשתי שתפסיק, אני מבין מה לעשות אבל לא מבין אותה. המשיכה. אחרי שתי דקות הודעתי שיש רוח ואני לא יכול לרכב - כך הסתיים הניסיון.

היום (אצלכם מחר, תשע שעות הבדל), ניגשתי לחנות יותר מקצועית ברחוב מיסון. שם חיכו לי אופנים 29, מרידה. אמנם זנב קשיח אבל אופניים שמכבדים את הרכיבה. כמה? 58 דולר לכל היום ואלף דולר ערבון. הלכתחי על זה. וככה טריפל ידידי, רכבתי על עשרים ותשע עד לגשר ולמעלה למעלה. אני חושב לא פחות מחמש מאות מטר עליות. זה היה מקסים. לרכב את הדרך הזו. הייתי תוחח - כל הזמן ראשון :-) חמש וחצי שעות רכיבה (תעשו עכשיו חשבון ותראו שזה לא כל כך יקר). בדרך פגשתי רוכב כביש ששכר את שלו, קרבון, בשישים ושמונה דולר. עשרים ותשע אינצ` אחלה אופניים. אפילו בקטעים הכי קשים, לא היה מי יודע מה קשה והיו עליות חבל"ז.

הגשר עצמו היה בתוך ענן סמיך אבל תומכות הגשר האדומים בצבצו מתוך העננים, והאוניות שעברו מלמטה צפרו את מניעת ההנגשות, הרוכבים המקצועיים והחובבנים, שמקום מסויים הפסקתי לראות כיוון שהמשכתי הלאה והלאה והלאה עם רוכבי הכביש המדוגמים לתצפית הגבוהה ביותר.

חוויה מיוחדת הייתה לרכב בתוך העיר. שלא כמו אצלנו, שיוסי אר, ברכיבות העיר, עושה סללומים שנשמתי פורחת, כאן אסור לרכב נגד התנועה (200 דולר קנס), אבור לרכב על מדרכות (160 דולר קנס), אבל יש נתיבים לאופניים. אבל חברים סאן פרנסיסקו היא עיר שאין בה מישור - או שאתה בירידה או שאתה בעליה. ואיזה עליות. אבל נחמד לראות את העיר מהזווית הזו. בקיצור חווית רכיבה מיוחדת ומומלצת.

חג שמח לכולכם, להתראות בעוד שבוע וחצי, מתגעגע לטיולים של מר מור. יש כמובן סיפורים שבצד הסיפורים שיהיה להם המקום בהפסקות האוכל שברכיבות שלנו :-)