מאמר המציג אותנו באור יקרות, בתחילה של תקומה פורצת, בגאווה ובמבט גאה

מגיע לנו! לנו, שרוכבים את שבילי הארץ האהובה והנפלאה. שרואים את ההתפתחות שביליה המתאימים לרכיבה במדבר ובהר. בגולן ובנגב, בהרי ירושלים, בשומרון וביהודה. ה"סינגלים" הצעירים עוד מראים עד כמה ישראל הופכת למושכת לאלו שהחורף בארצם אינו מאפשר את חדוות הרכיה בכל ימות השנה.

נכונו לנו ימים יפים במיזם "שביל ישראל לאופניים" שבו נפגוש ונארח לאומים שיבואו להנות מזיו ארצנו, ומפינוק של חמישה כוכבים בסיום הרכיבה.

כל זאת, כשאנחנו, הרוכבים, מדוושים בין טיפות דם המכבים, הזרועים בארצנו בתקופה זו, כי ארץ ישראל האהובה "קשה לנו", אך הקמים עלינו לא יוכלו לנו.

אבי מור, יקירי, קח אותנו אל פינות החמד, אל חמוקיה היפים של ארצנו. כל שביל וכל פניה, הר וגבעה, שווים הם. אלו המקומות שהתהלכו בהם גיבורינו, הורי ילידי הארץ, סבי וסבתי ילידי ירושלים ואבי סבי יליד חברון כי היא לעולם שלי. קח אותנו אל הארץ שמחבקת את שביה ומפגישה אותנו סביב השורת הסיכום - ישראל!