סיכום מסע אל עומק המדבר  - דרך ההנצחה – חובק ישראל הפרק ה-12  

ביום ה 12.2.2009 יצאנו למסע בן יומיים לעומק המדבר בארץ הנגב

התארחנו בחאן דרך הבשמים שהיה נפלא כרגיל . בערב היגעו לביקור קצר אבי ואביבה גרבובסקי לביקור קצר לספר לרוכבים על עידו והקשר שלהם עם הפרויקט , אבי גרבובסקי ביקש ביקור מהרוכבים באתר ההנצחה של עידו. אז כבובן שנבקר שם בקרוב בעזרת ה ` .

יום שישי בוקר שעה 5:00 מקהילת החמורים הכלבים  והגמלים של החאן פרצו בשירה אדירה שהעירה את כל המחנה , קולות החיות במדבר נשמע החזוי , טוב צריך להתארגן לקראת יום הרכיבה , הבוקר המדברי עולה קר מאד בחוץ 6 מעלות , יוצאים מהאוהל אל המקלחות , ושם כמו בקסמים מים חמים על סף רותחים ממש נתזים על הגוף , מקלחת חמה בבוקר מסדרת לי  את היום , בחאן כל הזמן תה וקפה חופשי , לוגמים על הבוקר את התה הבדואי מארגנים את הציוד ויוצאים עם הרכבים לכוון באר מנוחה

טור המכוניות יוצא וכעבור 25 דקות אנו אצל כושי רימון . חוזרים עם רכב אחד לחאן ומחכים לרכב השטח המלווה שבושש להגיע , טוב נתקשר לאמנון ..... אמנון היכן אתה אני אצל עמוס , מי ? עומס מחאן אבירן , לא אמנון תגיע לחאן דרך הבשמים בצופר בבקשה . מחכים עוד חצי שעה ואין אמנון

טוב מתקשרים שוב אמנון היכן אתה אני כבר מגיע כאן מעבר לגבעה , איזה גבעה כאן מה את לא רואה אותי שואל אמנון , לא אני לא רואה אותך . היכן אתה ? בדרך הבשמים כן איפה בבארות ליד מצפה רמון

אוי איזה באסה הנהג התבלבל נסע לחאן אחר , מה עושים , חברים אין זמן חייבים לצאת לדרך השעה 8:30 הפסדנו כבר שעה  , טוב כולם מתחלקים במים ובאוכל עולים על האופניים ויוצאים מהחאן לכוון העיר הנבטית מואה על ציר המעיינות , נכנסים לנחל עומר.

הסיפור של אזור נחל עומר ודרך הבשמים

נחל עומר הנו נחל השוכן בערבה התיכונה ומהווה את אחד מיובליו של נחל ערבה,אורכו כ – 10 ק"מ והוא מתחיל את זרימתו בערבה הירדנית וזורם לאורך גבולה המזרחי של מדינת ישראל.שמו הערבי של הנחל הנו "ואדי אל עמר" ובו שוכן "מעיין אל עמר" הנמצא כיום בשטחה של הממלכה האשמית,ממלכת ירדן.

נחל עומר נמצא סמוך לחורבת מואה שהנה ח´אן נבטי שהיוותה את אחת מתחנות הדרכים לאורך דרך הבשמים הנבטים. בנחל עומר נמצא כפר קטן מהמאה ה – 7 והמאה ה – 8 לסה"נ שזו התקופה הערבית הקדומה. במהלך השנים 1981 ועד 1991 נערכו מספר חפירות מקום ולמרות שטחו הקטן של הכפר הנאמד בדונם אחד,הממצא החומרי שנחשף בחפירות הינו מדהים בכל קנה מידה. לבד מחלקי קרמיקה נמצאו באתר פיסות טקסטיל,סלים ובדים שנשתמרו בצורה טובה ביותר עקב האקלים המדברי היבש ששמר את הממצא האורגאני שנחשף בזמן החפירות.בחפירות נמצאו כ- 180 פיסות טקסטיל בהן: כותנה, פשתן, צמר עיזים ומשי.מקורן של חלק גדול מחתיכות הטקסטיל כנראה מבגדים. שיער עיזים שימש כנראה לעשיית שקים,על פי בדיקות שנערכו התברר שפיסות אריג אלה הגיעו ממצרים, סוריה,תימן,הודו ואף מסין אשר ממנה הגיעו בדיי המשי כשהם רקומות בחוטיי זהב.חתיכות הכותנה היו חתוכות וצבועות ב"שיטת האוקט" (בשיטה זו צובעים את חוטי ערב לפני האריגה בהתאם לדוגמא שתתקבל באריגה). ממצא הטקסטיל מנחל עומר מתבלט ומתייחד במגוון גדול של חומרים,טכניקות של עשייה וצבעים. רוב הטקסטיל הובא מחוץ לארץ ישראל וזה מתאים לאופי הבינלאומי של האתר כתחנה על "דרך הבשמים".האתר נמצא בצומת דרכים לכיוון מצרים,ערב,הודו,מסופוטמיה (עיראק),מזרח אסיה וסין.  

החומרים, הטכניקות והעיטור של הממצא מנחל עומר מעידים על קשרי סחר עם ארצות אלו,ובנוסף מעיד ממצא זה על ישוב עשיר ומבוסס השונה מכפרים אחרים בני אותה תקופה בערבה.נראה שאת עושרו היחסי של האתר יש לייחס גם לקרבתו הגיאוגרפית לאתר החשוב הנקרא: "מוית עווד" והמזוהה עם הישוב "מואה" מהתקופה הביזנטית שכאמור החלה כתחנת דרכים על דרך הבשמים הנבטית כבר במאה השלישית לפנה"ס.דרך זו הייתה חלק מתוואי דרכים גדול המקשר את הנגב עם חצר המוות בתימן,לאורך חצי האי ערב,חצי האי סיני,העיר פטרה שבעבר הירדן המזרחי,הנגב ועד לנמל עזה בה פרקו שיירות הגמלים את הסחורה.

עין אל עומר
עין אל עומר הנו מקור מים המרכזי בכל האזור וראשיתו מעין שופע בתוך ערוץ נחל ערבה שבמשך הזמן הפך לבאר.מעניין לציין שבבדיקת איכות המים במעיינות באזור,בשנת 1936 התברר שב"עין אל עמר" נמצאים המים המתוקים ביותר באזור כולו,מאוחר יותר כשהחלו הקידוחים בערבה בשנות ה - 60 התברר שאכן בבארות הסמוכות ל"עין אל עמר" נשאבו המים המתוקים ביותר וספיקת הבארות הייתה גבוהה ביותר בהשוואה לשאר הבארות בערבה.נראה ש"דרך הבשמים" היורדת מהרי אדום לערבה עברה ליד מקור מים מתוק זה ומכאן המשיכה הדרך לאזור הר הנגב דרך ואדי אל עמר שנקרא כנראה ע"ש המעין.מי שביקש לחצות את הנגב ממזרח למערב ניצל תוואי דרך זו והתגבר בעזרתה על הטופוגרפיה ההררית בצידו המזרחי והמרכזי של הנגב.הדרך שכאמור הסתיימה בעזה שלחוף ים תיכון,המשיכה את הקטע הימי של הדרך והסתיימה ברומא.

אחד האירועים המרכזים שהתרחשו באזור זה היה קרב שהתרחש בשנת 634 לסה"נ בין הכוחות המוסלמים העולים שהגיע מחצי האי ערב לבין הכוחות הביזנטיים שעדין שלטו בארץ הנשלחים לחסום את הדרך הכוחות המוסלמים.העימות הבלתי נמנע התרחש ליד" עין אל עמר",הכוחות המוסלמים עולים "בדרך הבשמים" מערב לאילת (עקבה) ומשם ממשיכים לאורך הערבה וחונים ליד מקור המים החשוב,השופע והמתוק שבתוך ערוץ נחל ערבה.בראש הכוח המוסלמי עומד כנראה עומר איבן אל ומי שמנסה לחסום את הכוח המוסלמי הוא צבא בהנהגתו של פטריארך העיר עזה,בקרב מנצחים המוסלמים.יתכן שמקור שמו של המעין "עין אל עמר" קשור לאירוע זה שכן למצביא המוסלמי קראו של "עמרי" ואולי השתמר שמו בשם המעין.למרות ניצחונם, לא ממשיכים המוסלמים לכיוון עזה,הם חוששים כנראה מהארכת קווי האספקה ורוצים קודם כל להבטיח את עורפם מצד מזרח. רק כעבור 3 שנים נכבשת עזה,עם הכיבוש וההתיישבות המוסלמית בארץ ישראל (מאות 8-7 לספירה} מוקם במקום כפר קטן הנקרא אל עמר. כפר זה הוא חלק ממערך התיישבות כפרי מוסלמי המשתרע לכל אורך בקע ים המלח. בתקופה מאוחרת יותר חוזר "עין אל עמר" לשרת ולשמש בעיקר את תושביו הבדואים של האזור.עם כיבוש ארץ ישראל ע"י הבריטים מנסים אלה לרכוש את אהדתם של שבטי הבדואים, לשם כך נבחרים מקורות המים החשובים בנגב ביניהם גם "עין אל עמר". הבריטים יוצקים בטון מסביב לפתחן של הבארות וכן נבנות שקתות כדי להשקות את עדרי הצאן.ו"עין אל עמר" ממשיכה לתפקד כמקור מים מתוק וחשוב.הבריטים בונים מבנה של משטרה מדברית המקבלת את השם "אל עמר",מתחת למבנה המשטרה (הנראה מכביש הערבה על קו הגבעות ממזרח, מדרום למושב צופר) הם מכשירים מנחת למטוסים קלים ואת מקומו של המנחת מציינת כתובת גדולה הבנויה מאבנים על המדרון שמתחת למשטרה.

במלחמת העצמאות במסגרת "מבצע עובדה" שהתרחש בחודש מרץ 1949 מתקדם כוח של חטיבת גולני דרך הערבה.מתעורר חשש שהכוח הירדני המחזיק במשטרת " אל עמר" יהווה מכשול,אבל לאחר חילופי אש קלים נסוג הכוח הירדני וגולני ממשיכים דרומה למפגש עם כוח של חטיבת הנגב באום רשרש.

המשך סיפור המסע

ממשיכים ברכיבה לכוון נחל עשוש המדהים , זוכרים את אמנון .... הנהג של רכב השטח

יצרנו איתו שוב קשר , ואמנון לא מפסיק להפתיע , היכן אתם שאל? , אנחנו במצוק של נחל עשוש .

אה.. ליד העץ הגדול שאל שוב ? , נו אמנון יש לך את כל הציוד הטכנולוגי הכי מתקדם בעולם GPS שטח תגיע למצוק והסוף שאמנון הגיע למצוק בנחל עשוש איזה נס ממש .

נחל עשוש

נחל עשוש המדהים הזה , כמה פעמים כבר רכבנו אותו והוא יפה ומיוחד כמו הפעם הראשונה התחושות של מראות בראשית , חול צהוב ומצוקי עשוש נותנים חווית רכיבה מעולם אחר , רוכבים על המסלול השחור כ 10 ק"מ ואז במסלול הירוק פונים שמאלה , מה שנקרא עוקף מעלה עשוש. ירידה מדהימה ומתוקה מלווה אותנו עד למפגש מחדש עם ציר המעיינות  המשך הרכיבה לכוון דרום לרמת ברק .

 חוצים את נחל ברק

נחל ברק  נקרא כך בעקבות השם הערבי של הנחל הוא אלאבריק והוא חלק ממניפת הנחלים המנקזים את מרכז ודרום הנגב אל הערבה ומשם לים המלח.

הגענו עם האופניים לאחר כמה ירידות טכניות וכמה עליות טכניות לנחל ברק והמסומנת בסימון שבילים כחול, מערבה לעבר המעוק. הצמחייה במדבר מתרכזת בעיקר באפיקי הנחלים החורצים את המרחב. בנחל ברק שם  נוכל להבחין בעצי שיטה סלילנית ושיטה סוככנית (עליהם מטפס הרנוג השיטים) הבולטים במרחב. לצידם צומחים צמחים אשר הסתגלו לחום וליובש כגון: מלוח קיפח, ימלוח פגום, יפרוק המדבר, זוגן השיח, חומעה ורודה, כתלה חריפה, רותם המדבר, רכפתן מדברי, קזוח עקום ירידות, אטד ערבי ועוד.

מנוחה בשטח לפני פארן

מתחת לעץ השיטה צל ורוח נעימה מלטפת מראות המדבר סביב ומה חסר קפה , קפה כזה שיעיר כי שי עוד כ 20 ק"מ רכיבה, אז אמנון זוכרים הנהג שנסע לדרך הבשמים במפה רמון , הפתיע בענק , שלף ערכת קפה והכין קפה משובח לרוכבים. ממשיכים ברכיבה וחוצים את  נחל הפארן

נחל פארן (בערבית: ואדי אל-גִ`רַאפִי) הוא נחל האכזב הגדול ביותר בישראל, והשלישי בגודלו בין כלל הנחלים אחרי נהר הירדן ונהר הירמוך. כמו כן, הוא הנחל הרחב ביותר בישראל.

אורכו כ-150 ק"מ, החל ממקורותיו בחצי האי סיני (במדבר פארן) ועד לשפכו בנחל ערבה. בנחל זה קיימת זרימה רק בעת שטפונות. אגן הניקוז האדיר של הנחל, ששטחו אלפי קמ"ר, יוצר מישורים עצומים שמפרידים בין הרי הנגב הגבוהים שבצפון, לבין הרי אילת שבדרום. בעבר, בזמן שטפונות, כמו שאר הנחלים הגדולים של הנגב, הזרימה בנחל פארן הציפה את כביש הערבה (הדרך הראשית לאילת), כיום תופעה זו אינה קיימת בשל גשר שהוקם מעל לנחל , עברו שם 4 פעמים בשל הקפצת המכוניות .

ועכשוי גבעות מנוחה

טיפוס  קליל  ברגל כמובן לגבעות עשת ומשם לקטע שבדרך כלל לא רכיב , ולא מתויר  כפי שצריך גבעות מנוחה מאחורי פונדק 101  , קילומטר 101, ליד מְצד מימי הנבטים, יושבת בסמוך לכביש באר מנוחה. כמו נחל צופר היא זכתה בשמה מידי הוועדה לקביעת שמות עבריים לנגב (באותה ישיבה ממש) לפי צלצול השם הערבי בִּיר מְנִיחֶה

המוּחַרַּם של המרחוּם
ניגוד שמותיהן של עֵין וֵיבָּ צרה צרורה ובִּיר מְנִיחֶה הוליד בפי הבדווים משבט אֶ-סַּעִידִיִּין, השואבים ממימיה של ביר מניחה, את המשך המסורת על קבורת נבּי הָארוּן (אהרן אחי משה)
לאחר שנעכרה שלוותו של נבּי הָארוּן בעין יהב, הגיע בקפיצת הדרך אל באר מנוחה, אך גם כאן לא מצא לו מנוח בשל ההמולה הבלתי פוסקת של קולות שאיבת מי הבאר ופטפוטן האין-סופי של השואבות. על כן שב ועשה מוּחַרַם (מנהג העתקת מקום המגורים במוּחַרַם, `מקודש` - ראשון לחודשי השנה המוסלמית). מבאר מנוחה התעופף אל ראש ההר הצופה על סלע אדום (פטרה) אשר מנגד במזרח, ורק שם סוף כל סוף מצא לו אל-מַרחוּם (המרוחם, המנוח) את מנוחתו האחרונה, אללה ירחמו! על כן נושא ההר את השם גֶ`בֶּל הארוּן (1,350 מטר).

בצד באר מנוחה, בקילומטר 101, אל מול הסלע האדום, הקים שמעון רימון המכונה `כושי` פונדק דרכים. הפונדק נושא את זכר גבורתם של אנשי `המאה ואחת`. ה-101 - יחידת הפשיטה הרגלית המהוללת בפיקודו של אריק שרון - הוקמה בשנת 1953 ופעלה חמישה חודשים בלבד, אך די היה בהם כדי שתהיה למיתוס

חזרה לחאן דרך הבשמים  10 כוכבים

במושב צופר שבמרכז הערבה מאחורי המושב מתחבא  "חאן דרך הבשמים ", מקום לינה מופלא כשלעצמו ובסיס לטיולי שטח. החאן, שהוא חצר סגורה, מסוגל להלין עד כ- 150 , רובם בסוכות בגדלים שונים. שירותים ומקלחות מרכזיים ומטבח מרכזי לשירות עצמי.אבל מה שהרשים אותי יותר מכל וקשה לתאור מילולי היא האווירה שמשרה המקום והמפגש הבינקבוצתי שנוצר ברחבה בנהול מקצועי ואדיב של עופר וליסה והטבי סאלים

כל קבוצה מקבלת  שולחנות לאוכל. המקום "מתקתק" כמו שעון שוויצרי ובטוב טעם. כשהייתי שם עם קבוצת "פלסטרו-גבת", המצאנו משחק: "מצא את הפשלה". לא מצאנו: חשבנו שנקפא בלילה בסוכה והיא מחוממת דרך רפפות הרצפה. חשבנו איך נשמור על עודפי הסינטות שהבאנו ומצאנו חדר קירור. חשבנו שבמקלחת יגמרו המים החמים או שבשירותים נייר הטואלט ו... אתם כבר יודעים.

מפגש מדהים עם מסע ללכת שבי בשביל ישראל

מסגרת המסע

רקע
במלאת 60 שנה לעצמאות ישראל יערכו ארגון נכי צה"ל, רשות הטבע והגנים, ו"ערים בלילה" – עמותת חיילי צה"ל שהיו בשבי האויב, מסע רגלי בשביל ישראל ובשביל הגולן, לאות הזדהות עם השבויים והנעדרים במערכות ישראל. בעמותה כ-350 חברים, פדויי שבי ממערכות ישראל ממלחמת העצמאות ועד מלחמת לבנון. נכי צה"ל, לוחמי יבשה, ים וצוותי אוויר.

שביל ישראל ושביל הגולן הינם שבילי הליכה מסומנים לאורכה ולרוחבה של הארץ מהחרמון בצפון ועד אילת בדרום.  השבילים עוברים בנופים מהיפים בארץ ובאתרים בהם שזורה ההיסטוריה הקרובה והרחוקה של ארץ ישראל, ביניהם אתרי לחימה ומורשת קרב.

המסע יעבור בקטעים נבחרים בשבילים אלו. יובילו אותו פדויי שבי, חברי עמותת "ערים בלילה", וישתתפו בו נכי צה"ל, חיילים, בני נוער מהארץ ומהתפוצות והוא פתוח להשתתפות לציבור הרחב.

במהלך המסע נקיים אירועים, טקסים, ומפגשים עם לוחמים לציון מורשת הקרב, גבורת הלוחמים ותרומתם של נכי צה"ל ופדויי השבי לתקומת העם והמדינה במשך 60 שנות עצמאותה.

תוכנית המסע
המסע יתחיל בחרמון באוקטובר 2007 ויסתיים באילת באפריל 2009 (חול המועד פסח תשס"ט). בכל חודש יבוצע חלק אחד של המסע בו נצעד 2-4 ימים.
המסע יעבור ברובו בשביל ישראל ובשביל הגולן, אולם תהיינה חריגות ממנו למקומות הקשורים למורשת הקרב ולמערכות ישראל (כמו למשל גוש עציון וירושלים)
המסע ילווה בהדרכות על נופים ואתרים לאורך המסלול ובסיפורי לוחמים.
במסע ישולבו אירועים העוסקים במלחמות ישראל בדגש סיפור הנופלים בשבי. כמו כן יתקיימו במסגרתו טקסים ומסיבות לציון חגים ומועדים.
בפתיחת המסע יתקיים טקס בחרמון במלאת 34 שנים למלחמת יום הכיפורים, ובסיומו טקס ומסיבת יום העצמאות ביער השבויים והנעדרים במערכות ישראל (ליד העיר מודיעין). 

ההשתתפות במסע
ההשתתפות במסע פתוחה לציבור הרחב, ובראש וראשונה לחברי העמותה, לנכי צה"ל, לבני משפחה, לחברים ולידידים. המסלול מתאים לכל אחד. רוב הקטעים נוחים להליכה לכולם, יש קטעים המתאימים גם למשפחות עם ילדים, ורק קטעים בודדים מיועדים למיטיבי לכת. ניתן להשתתף במסלול כולו או בחלקים ממנו, ואפילו ליום בודד, לפי רצון המשתתף.

חיבור מדהים בין שתי קבוצות שהמכנה המשותף הוא לתור את כל הארץ מצפון לדרום על שביל ישראל , לפגוש את אנשי ארץ ישראל היפה , לעלות את המודעות של השבויים והנעדרים ולעודד את משפחת גלעד שליט

אבי מור פברואר 2009