טיול לכבוד כיפור  לכפר על הקלוריות

גורמי סיכון חסרי קלוריות להשמנה

ד"ר מיכל גילאון - דיאטנית קלינית ואפידמיולוגית

ההסבר הפשטני ביותר לעלייה במשקל הוא חוסר איזון אנרגטי, כלומר צריכה קלורית עודפת ומיעוט פעילות גופנית. באופן זה, הקלוריות העודפות שלא נחוצות לפעילות השוטפת של הגוף או לפעילות הגופנית נאגרות בצורת שומן וכך במשך הזמן הקילוגרמים מצטברים ואנשים משמינים.

בשנים האחרונות, מדענים מרחבי העולם מערערים על התפיסה המסורתית הזאת ומחפשים גורמים נוספים להשמנה, במטרה למנוע את המשך התפשטות המגיפה.חוקרים מקנדה מצאו מספר גורמים שמנבאים עלייה במשקל, שאין להם ערך קלורי בפני עצמם.

במחקר (Quebec Family Study) נבדקו גורמי הסיכון לעודף משקל והשמנה בקרב משתתפים בגילאי 18-64 שנים. לאחר תקנון לגיל וגורמי סיכון נוספים להשמנה, נמצא כי לגברים ונשים המאופיינים בשינה מועטה, צריכה נמוכה של סידן וחוסר שליטה באכילה היה סיכוי גדול יותר לעלות במשקל ולהפוך לשמנים במשך 6 שנים (בהשוואה לקבוצת הייחוס).

תוצאות המחקר מצביעות על כך שקיימות התנהגויות שמקדמות השמנה ויש להתייחס גם אליהן, מכיוון שדווקא ההרגלים חסרי הקלוריות ניבאו השמנה ועלייה במשקל. 

החוקרים מציינים כי ממחקרים מהעשור האחרון עולה כי לצריכת מוצרי חלב יש תפקיד בשמירה על משקל בריא או מניעת עלייה במשקל, וכי צריכה גבוהה של מוצרי חלב קשורה באחוזי שומן נמוכים יותר בגוף. אחת ההשערות היא כי השילוב הייחודי של הסידן עם רכיבי התזונה הנוספים המצויים בחלב, גורם להאצה במטבוליזם ומשפר את יכולת הגוף לשרוף שומנים.

 על כן חשוב, לדברי החוקרים, לעודד צריכה מתאימה של סידן ע"י אכילת מוצרי חלב, בעיקר מוצרי חלב דלי שומן. אכילה של לפחות 3 מנות של מוצרי חלב דלי שומן ביום כחלק מתזונה מאוזנת מומלצת לשמירה על המשקל, לבריאות הכללית, ולבריאות העצם.

צריך לציין שאכילת חלב מעל גיל 50 מסוכנת לכם כי הלקטאז זה שמפרק את הסוכר שבחלב כמעט נגמר בגופנו בכיל זה

במאמר זה אטען שחלב ומוצריו לא רק שאינם מגנים על העצמות מפני ירידת מסת העצם אלא שיתכן ויש ביכולתם לגרום לנזק לעצמות. האפשרות שחלב ומוצריו מגנים מפני אוסטיאופורוזיס היא אומנם מיתוס עתיק ומושרש היטב אך באמצעות חומר מדעי משמעותי אערער על אמיתותו המדעית.
העדות המערערת הראשונה באה מהעובדה האפידמיולוגית ששיעורי האוסטיאופורוזיס (הנמדדים לפי שיעורי שברי צוואר הירך באוכלוסיות שונות) גבוהים ביותר במדינות שצורכות את הכמות הגבוהה ביותר של חלב ומוצריו, ונמוכים ביותר במדינות שצורכות את הכמויות הנמוכות ביותר של חלב ומוצריו או שאינן צורכות קבוצת מזון זו בכלל (אם עקב עוני וחסר אמצעי קירור או מפאת שיעורים גבוהים של Lactose Intolerance באוכלוסיות אלה, שלא מאפשר להן לצרוך חלב ומוצריו)  ) : “Neither milk nor a high-calcium diet appears to reduce risk. “(for hip fractures. DK).במאמר סקירה שבדק את המחקרים הבודקים את הקשר בין בריאות העצם ומוצרי חלב (13)
“Of the few stronger-evidence studies of dairy foods and bone health, most had outcomes that were not significant.”
במחקר שיצא מתוך מחקר פרמינגהם נמצא שקבוצת המזון המייצרת צפיפות עצם גבוהה ביותר היא קבוצת הפירות והירקות ולא קבוצת המזונות מהחי הכוללת מוצרי חלב (29).

מחקר חשוב מהרווארד על 72,00 נשים קובע ש (27

כל העוסקים במאזן המינרלים בגוף , ובראשם נפרולוגים, יודעים שככל שאדם צורך יותר חלבון, בעיקר חלבון מן החי, כך הוא מפריש יותר סידן בשתן, סידן הנלקח מהעצמות. אם מצב זה נמשך לאורך זמן, מקבלים מאזן סידן שלילי כרוני היכול להאיץ את התהליך האוסטאופורוטי. כמובן שחלב ומוצריו מהווים מקור חשוב לחלבון מן החי בתזונה הישראלית ומכאן הסכנה שמהווה קבוצה זו לנשות ישראל

המסלול

1. תחנת הדלק אשתאול יציאה

2. קבר דן בן יעקוב

דן בן יעקב הוא הבן השביעי של יעקב אבינו, אחרי שש בנים ובת אחת דינה בת לאה ושל בלהה שפחת רחל אימנו.

משה רבינו מברך את השבט:"וּלְדָן אָמַר דָּן גּוּר אַרְיֵה יְזַנֵּק מִן-הַבָּשָׁן" ([[ספר דברים]]נ,כ"ב)

הסמלים שנבחרו עבור שבט דן היו הנחש, המאזניים או כמו בתמונה משמאל "מזנק מן הבשן".

דן נולד ביום ט` אלול בשנה העשירית להיות יעקב אבינו בחרן, שנת ב` קצ"ח - 2,198 לבריאת העולם, . הוא מת בן מאה עשרים וחמש שנה ^[1]

המסורת המקובלת היא שקבר דן נמצא במקום הנוכחי של "יער צרעה" וזאת בשל היות המקום בתחום נחלת שבט דן וכן "ספר-הישר" כתב כי קבר-דן מצוי באשתאול.

עם זאת קיימות גם מסורות אחרות. חוקר ארץ ישראל, יהודה זיו, מצביע על הישוב הנקרא היום כפר דניאל, על שם נשיא ציוני ארה"ב ^[7] אף הוא בנחלת השבט. הכפר יושב על מקומו של כפר ערבי לשעבר - כפר דניאן או דניאל, שבדורות קודמים היה קרוי תחילה כפר-דאן. שם זה בא לו מן הקבר המקודש שבתוך מסגד הכפר - "מקאם א-נבי דאן", כלומר "קבר הנביא דן", בן יעקב. ערביי לוד וסביבותיה נהגו לעלות לכאן לרגל ולהשתטח על הקבר בקיץ, כתום עונת-הקציר. לתל יש כפר דניאל, הוא מהגבוהים בשפלת יהודה (111 מטר מעל פני-הים) צופה היא על מרחבי-נוף בצפונה של נחלת דן - ואפשר, לפיכך, יהודה זיו משער כי במקום זה אכן הצביעו בני-דן, בשעתם, על קבר-אביהם...

טיול ביער הנשיא יער הנשיא

יער צרעה הידוע גם כיער הנשיא משתרע על גבעות השפלה הגבוהה, מדרום לכביש 44 בקטע בין צומת שמשון לצומת נחשון. קרן קיימת לישראל נטעה את היער. היער משתרע על פני 11 אלף דונם. חלק ממנו, יער צרעה, הוקדש לזכרו של הנשיא הראשון של מדינת ישראל - חיים ויצמן. במרכז היער מתנשא רכס צרעה, שנקודת השיא שלו מגיע ל-401 מטרים מעל פני הים. מן הפסגות הגבוהות נשקפים הנופים המרהיבים של מישור החוף, שפלת יהודה והרי יהודה.

ביער יש שילוב של צמחייה טבעית, אתרים ארכאולוגיים, פסלים סביבתיים ונקודות תצפית. שני שבילים החוצים את היער לאורכו, השבילים מתאימים לכלי רכב.

כפר אוריה

אדמות היישוב נקנו על ידי יצחק הורודשיץ עבור אגודת ביאליסטוק. האדמות הוחכרו לערבים, עד שבתחילת שנת 1913 הזמין מאיר רוטנברג את חבורת סג`רה שכללה 13 חברים ושלוש חברות שכללו את א. ד. גורדון, נח נפתולסקי, יצחק טבנקין, אווה טבנקין, בן-ציון ישראלי, יוסף זלצמן ויצחק פינרמן, לבוא וליישב את המקום. החבורה שהתה במקום קרוב לשנה וב-2 בנובמבר 1913 עזבו את המקום. החאן בו התגוררו בני החבורה נותר עד היום בלב היישוב. לאחר מלחמת העולם הראשונה הגיעה למקום קבוצת עבודה של לוי אשכול ששהתה במקום במשך שנתיים. אולם בשנת 1919 הם עברו לדגניה ב` והמקום ננטש‏^[1].

בשנת 1921 עלו למקום שמונה משפחות מתוך 30 איש שהחזיקו בבעלות על האדמה במקום. 11 נוספים מבעלי האדמות היו בארץ ישראל אך לא בכפר והשאר היו בחוץ לארץ. מצב זה גרם לכך שהצטברו חובות מיסים על האדמות שלא עובדו. ‏^[2] נסיונות למצוא חוכרים יהודים לאדמות כדי לשלם את המס לא צלחו והייתה כוונה להחכיר את האדמות לערבים‏^[3]. בשנים 1923-1927 שהו במקום קבוצה של פועלים של הפועל המזרחי אולם הם נאלצו לעזוב בהוראת המוסדות המיישבים ועברו לכפר חסידים‏^[4].

בשנת 1929 התגוררו בכפר שש משפחות שכללו 15 נפש. במאורעות תרפ"ט אצל שייך איסמעין בביתו שבגבעה ממול הכפר בזמן שכ-300 ערבים התנפלו על הכפר שדדו את תכולתו ושרפו את בתיו. למחרת הועברו אנשי המקום ברכבים לרחובות ואחד האנשים שנשכח במקום הלך ברגל מחופש לערבי לחולדה‏^[5]. לאחר כשבועיים הלכו שניים מאנשי המקום בלויית אנשי משטרה לסיור בכפרים לזהות רכוש שדוד ופורעים שהשתתפו בהתנפלות על הכפר‏^[6]. על הכפרים מהם יצאו מחריבי כפר אוריה, בהם בית ג`יז ובית סוסין הוטל קנס קיבוצי של 1650 לירות‏^[7]. הכפר נותר בשממונו והאדמות הוחכרו לערבים לעיבוד. נסיונות לחדש את היישוב במקום לא צלחו בגלל שהאדמות היו פרטיות ולא בחזקת הקרן הקיימת לישראל ולכן קיבוצים כמו קרית ענבים סירבו להשקיע במקום‏^[8].

שמו ניתן לו בעקבות דמיון הצלילים לשמה של ח`ירבת כפרוריה, חורבה הממוקמת מדרום-מערב למושב, ובה גת חצובה, רצפת פסיפס ומערות קבורה. משמעות השם בערבית הוא "חורבת כפיר האריות". כאן, על פי מסורת מקומית, שיסע שמשון את האריה בדרכו להוריו בתמנה.

היישוב הוקם מחדש על חורבות היישוב הישן ב־1944 על ידי יהודים מעדות המזרח‏^[9]. במרץ 1947 נהרג רועה ערבי מיריות נוטרי כפר אוריה לאחר שהרועים עלו על שדות הכפר עם עדריהם והמון מבית ג`יז איים על הנוטרים‏<sup>[10]</sup>. ב-10 בינואר 1948 הותקפה שיירת של אנשי החי"ש שנסעו מן הכפר לעבר חולדה, שניים מן המגינים שבשיירה נהרגו מאש שנפתחה לעברם מח`רבת בית פאר. למחרת ה-11 בינואר הותקף הכפר על ידי המון ערבים. מגיני כפר אוריה יצאו למתקפת נגד על הערבים בח`רבת בית פאר והעלו באש את בתיה. במהלך ההתקפה נהרגו שלושה ממגיני המקום ושניים נפצעו. על פי ההערכות נהרגו 25 תוקפים, בהם אנשי הלגיון הערבי ונוטרים ערבים‏^[11]. מתקפת הנגד של מגיני כפר אוריה זכתה לתשבחות ביישוב היהודי כדרך הנכונה להתמודד עם התוקפים‏^[12]. בהמשך מלחמת העצמאות ננטש הכפר.

מצפה הראל דרך בורמה

דרך בורמה, הציר המרכזי של פארק יצחק רבין, היתה במלחמת העצמאות קנה הנשימה של ירושלים הנצורה. כאן, בין גיאיות נחבאים, עברו השיירות לבירה - מסלול טיול רכוב, הכולל תצפיות, מעיינות, נקודות מורשת ונופי יער.