דרך בורמה - מעט היסטוריה

דרך בורמה, הציר המרכזי של פארק יצחק רבין, היתה במלחמת העצמאות קנה הנשימה של ירושלים הנצורה. כאן, בין גיאיות נחבאים, עברו השיירות לבירה, כשהן נושאות אספקה ותחמושת לתושבים הנצורים. תוואי הדרך מתחיל באזור מושב בקוע, חוצה את גבעות שפלת יהודה ועולה בתלילות בהרי יהודה אל בית מאיר. הדרך נבנתה כדי לעקוף את לטרון, אזור שהיה בשליטת הצבא הירדני, ונקראה "דרך בורמה" על שם דרך הררית קשה שנסללה במלחמת העולם השנייה על ידי כוחות בנות הברית במזרח הרחוק, כחלופה לדרך הראשית, שהיתה בידי היפנים.

דרך בורמה נמצאת בלבו של חבל ארץ טובל ביערות, ולאורכה יש חניונים ונקודות תצפית מרהיבות. נתיב הנסיעה הוכשר לנסיעת כלי רכב פרטיים, והוא מלווה בשלטי הסבר ובחצי הכוונה. לאורך הדרך ניצבים דגמים של משוריינים וכלי רכב שנעו בדרך במלחמת העצמאות. סיור לאורך דרך בורמה חושף לעיני המטיילים נופים יפהפיים ואתרים הקשורים במערכה על בירת ישראל בימי מלחמת העצמאות.

פריצת הדרך: הימים היו ימי מלחמת העצמאות וירושלים הבירה הייתה נצורה. שלושה פלמ"חניקים מלוחמי חטיבת "הראל" זכו בחופשה והחליטו לרדת לתל אביב. הם נעו בלילה במורדות הגבעות ובערוצים הנחבאים מעיני חיילי הלגיון הירדני, ולבסוף הגיעו לחולדה. התגלית הזאת שלהם נוצלה מיד לשליחת תגבורת רגלית של 150 לוחמים מחטיבת "הראל" ומיחידת הסיור של גדוד 52. ב- 29 במאי 1948 הוחלט לבדוק האם הדרך עבירה גם לג`יפים.

בערבו של אותו יום יצא ג`יפ והתקדם בדרך הקשה במשך שלוש שעות עד שפגש באזור בית סוסין בג`יפ אחר, שבא ממזרח ובו נסעו אנשי החטיבה שהגיעו מירושלים. עתה היה ברור כי נפתח פתח במצור שהיה פרוס על ירושלים. בליל 1 ביוני עברו חמישה ג`יפים בפעם הראשונה בדרך, והלוחמים הצטיידו בכלי עבודה שבעזרתם עקרו סלעים ויישרו מהמורות. בשעות הבוקר הגיעו הג`יפים אל הכביש הראשי.

בעקבות ההצלחה שיפרו אנשי ההנדסה של חטיבה 7 את הנתיב, וזרם האספקה לירושלים גדל מדי לילה. לוחמי החטיבה אבטחו את המשלטים שמצפון לדרך, וכך ניתן היה לנוע בחופשיות רבה בתוואי החדש. בכל זאת, התוואי הקשה למעבר אילץ את כוחותינו להיעזר בג`יפים, בפרדות ובגמלים. כך אי אפשר היה לספק מזון לכל תושבי ירושלים, ומצבם הלך והחמיר.

ב-5 ביוני, לאחר הנחת רשתות ברזל ("שפאלות") על הדרך, שופרה העבירות במורד מעלה התאנים התלול. שלושה ימים לאחר מכן החלו עבודות פילוס בקטע סלעי של 500 מטר ("הסרפנטינות"), שהושלמו תוך כדי חילופי ירי והפגזות מצד הלגיון הירדני. הדרך נפתחה לשימוש בלילה שבין 10 ו- 11 ביוני 1948.

טיול בדרך בורמה

תוואי דרך בורמה מתאים לטיול לכל המשפחה. הנסיעה היא בכל סוגי הרכב ומשלבת ביקור באתרים והליכות קצרות ברגל. נקודת התחלה - מצפה הראל שאליו מגיעים מכביש 44 (צומת נחשון - צומת שמשון), נקודת סיום - במצפור שער הגיא. לאורך המסלול, שאורכו כ-16 ק"מ, יש שלטי הסבר ושפע של חניוני פיקניק, וכן מתקני משחק לילדים, שבחלקם הותאמו גם לאנשים עם מגבלות תנועה.

נקודת המוצא המומלצת לסיור בדרך בורמה היא מצפה הראל. המגדל שבמקום שימש בעבר מקום תצפית לאיתור שרפות יער, והטיפוס עליו אסור בהחלט! במקום יש חניון פיקניק, שירותים, ובסמוך אורחן באוהל בדווי. בקרבת המצפה הציבה קק"ל דגם (תבליט) "ממעוף הציפור" הממחיש את דרך בורמה ואתריה.

פונים אל המשך הדרך הפונה מזרחה (ימינה) והמסומנת באדום ויורדת לתחנה הבאה - עין סוסין. משמאל רכס של נקודת גובה 314, שעליה מוצבים פסלי לוחמים. חולפים על פניהם ואפשר גם לעצור ולקרוא את שלטי ההסבר. המעיין שימש בעבר את הכפר בית סוסין, שנכבש ב-28 במאי 1948. במקום זה נפגשו בלילה שבין 29 ו-30 במאי שני הג`יפים הראשונים של חטיבת "הראל", שיצאו זה לקראת זה כדי לבדוק את עבירותה של הדרך למעבר רכב.

כאן למעשה מתחיל הסיפור של הדרך. כדאי לרדת מהמכונית ולהתרשם מהמקום, ולנוח בצל עצי הדקל והאקליפטוס הגדולים בחניון של הקק"ל. אפשר להעיף מבט על בית השאיבה וקו השילוח, על המבנה וצינורות המים (יש במקום שלטי הסבר). במרכז החניון נישא עץ אקליפטוס גבוה ועתיק שגזעו מזכיר רגל של דינוזאור - הביטו בעצמכם - האמנם?!

ממשיכים בנסיעה ישר (מזרחה) עם הדרך הראשית לאורך קילומטר ומגיעים אל מעלה התאנים. עצי תאנה שתולים משני צדי מעלה זה, שלפני השלמת דרך בורמה לתנועת משאיות הועברה בו האספקה. במעלה שהיה משובש מאוד, עברו ג`יפים, בהמות משא ומאות סבלים מתנדבים, וכשהגיעו לצדו השני הועמסה האספקה על משאיות שהגיעו מירושלים. חלק מהקטע התלול נסלל לאחרונה באספלט. בנקודה זו מוצבים פסלי ג`יפים ומשאיות העשויים ברזל.

דרך בורמה ממשיכה מזרחה (ישר בסימון האדום) ומגיעה למורד תלול שאינו מומלץ לנסיעת רכב, הידועה בשם הסרפנטינות. מומלץ לטייל באזור ברגל. אפשר להוריד את אלה שרוצים לטייל, ואת הרכב נוהגים לנקודת הסיום של הקטע. הרכב ינוע כ-400 מטר עד לצומת דרכי עפר שממנו יורדת דרך נוחה. ממשיכים עוד כ-700 מטר בדרך בורמה עד לקצה התחתון של הסרפנטינות, ושם אוספים את היורדים ברגל. בנקודה זו אפשר לראות קטע מצינור מים המוצב כאן כאנדרטה לקו השילוח. צינור זה החליף את קו המים הראשי לעיר, לאחר שהירדנים פוצצו את תחנת השאיבה בלטרון (12 באוגוסט 1948). הצינור הונח במהירות רבה והמים זרמו בו יום אחד לאחר הפיצוץ בלטרון.

לאחר שאוספים לרכב את ההולכים ברגל, נוסעים כ-400 מטר בחזרה לצומת, וממשיכים בסימון האדום של דרך בורמה לנקודה תצפית בחניון החרוב שממנו רואים את שמורת המסרק. למבקשים מנוחה בצל עץ החרוב יש שם שולחנות לפיקניק.

נקודתנו הבאה היא עין חילה - מעיין קטן הנובע בצד הדרך ובו חניון לפיקניק. כאן נפגשה דרך בורמה עם דרך האיילות - נתיב עוקף לטרון שקדם לדרך בורמה ובו נסעו בעיקר משורייני חטיבת "גבעתי", שכונו אז "איילות". במקום ניצבים ספסלי עץ על פלגי מים, ולמי שמבקש להתרגע למשמע פכפוך מי המעיין - זה המקום.

דרך בורמה ממשיכה מכאן בסימון האדום ומגיעה לעין מסילה, מעיין מדופן באבנים שיוצרות צורת באר. ממולו, חניון נופש פעיל שנקרא חניון המשוריין ובו שולחנות פיקניק, ברזי מים ומתקני משחק לילדים: מגלשות, נדנדות, ארגז חול וכדומה.

ממשיכים אל מצפור שער הגיא, שם גם נסיים את סיורנו זה. ניסע בדרך כ-400 מטר עד לחצר ובה חוות לולים מבוקרים. נעקוף אותה ממערב, משמאל, ועל פי השילוט נעלה במתינות למצפור, בדרך עפר שאורכה כ-250 מטר. שיא הרכס (חרבת חתולה) נתפס על ידי לוחמי "פלמ"ח-הראל" קודם להפוגה הראשונה, אך המצפור אינו בשיא הרכס שמדרום לנו. הוא ממוקם מעט צפונה על סוללת עפר שמע"ץ שפכה כאן במהלך סלילת כביש עוקף צומת שער הגיא קודם למלחמת ששת הימים.

מהמצפור שקרן קיימת החלה לפתחו בשנת 1998 יש תצפית מרהיבה ולא שגרתית על פתחת שער הגיא ומשלטיו, וכן שילוט על סיפור הקרבות שהתנהלו באזור, אתר הנצחה לגדוד החמישי (גדוד "שער הגיא") חטיבת "פלמ"ח-הראל" ואתר הנצחה לחללים מעולי ארצות הברית וקנדה. יורדים חזרה מהמצפור בדרך עד לכביש שער הגיא-בית שמש (כביש 38).

מסיימים את הטיול במצפה שער הגיא, אולם למבקשים להמשיך בקטע ההררי של דרך בורמה, בדרך הג`יפים, ניתן לחצות את כביש שער הגיא- צומת שמשון (כביש 38) ולהגיע לתחילת הדרך, באנדרטת מח"ל. הדרך תלולה ומטפסת אל בית מחסיר (בית מאיר של היום), שם מסתיימת דרך בורמה. קטע זה מתאים יותר לרכבי שטח.