טיול מיוחד לתל שימרון לקבר של אילן רמון ובנו וגם משה דיין
כנסיות עתיקות , נוף הרים בכפר החורש , נהלל ,כפר יהושע
ואנדרטת אלסדר זייד
כל זה בטיול מעגלי לא קשה אבל מקסים 44 ק"מ 800 מטר עליות
שִׁימֶרוֹן הייתה אחת הערים החשובות בצפון ארץ ישראל בעת העתיקה. היא נזכרת בתנ"ך בשם זה, ובתעודות מחוץ למקרא בשם שמע`ון. היא זוהתה בתל הקרוי בערבית "תל סַמוּנִיֶה", מתנשא כ-60 מ` מעל סביבתו, הצלע הצפון מזרחית של התל תלולה, והוא משתפל במתינות לכיוון דרום מערב. התל שוכן מצפון-מזרח למושב נהלל, בגבול עמק יזרעאל והגליל התחתון, ליד כביש הכניסה לתמרת.
העיר שמרון הייתה אחת מכמה ערים כנעניות מבוצרות שחלשו על עמק יזרעאל, ואשר המשותף לכולן היה הימצאותן בשולי העמק בסמוך לדרכים מרכזיות שהובילו אליו. יש המשערים כי בתקופת הברונזה הקדומה הייתה הגדולה בערי עמק יזרעאל.
בכתבי המארות ובמכתבי אל-עמארנה[1] נזכרת העיר בשם שמע`ון או שמעונה (שַמעֻנַ). שם העיר מופיע במכתב א"ע 225, במכתב פונה שַמוּהַדוּ מושל שמעונה לפרעה וכותב: "למלך אדוני אמור. דבר שמוהדו מושל שמעונה. לרגלי המלך שבע פעמים ושבע פעמים נפלתי. לכל פקודות מלכי אני מציית ולכל פקודות הנציב אשר מינה עלי מלכי אני שומע (מציית)"[2]
על פי המכתב בתקופת הברונזה המאוחרת העיר הייתה כמו ערים אחרות בכנען, כפופה לשלטון המצרי. במכתב א"ע 224 פונה שוב שמוהדו למלך מצרים בקשר לדוחן מקולקל, ושואל האם הביאו אבותיו דוחן. במכתב זה מוזכר כּוּסוַּנה (כֻּסֻנַ) מושל נוסף של שמעונה. שמהודו קורא לו אבינו.
בתנ"ך מופיעה שמרון ברשימת הערים הכנעניות שהכה יהושע בן נון "מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן מְראוֹן אֶחָד מֶלֶךְ אַכְשָׁף אֶחָד" (ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק כ`), וברשימת הערים בנחלת שבט זבולון "וְקַטָּת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרוֹן וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן" (ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק ט"ו).
בתקופה ההלניסטית הוקם היישוב למרגלות התל, ושמו שונה לשמעוניא או סמוניה. העיר שימשה כאחד המרכזים במרד הגדול ובשנת 66 לספירה התבצרו בה אלפי יהודים, ונערך קרב בינם לבין הצבא הרומי [דרוש מקור].
ב-1867 הגיעה למקום קבוצה של טמפלרים גרמנים, אולם הם נאלצו לעזוב לאחר תקופת זמן קצרה, מחמת המלריה.
האזור ליד התל שימש כמקום ההתיישבות הראשון של מתיישבי נהלל. הם גרו במקום בשנה הראשונה בתקופה בה ייבשו את הביצות במקום התיישבות הקבע של המושב.
החל מ-1936 שימש המקום כתחנת הכשרה של תנועת המושבים.[דרוש מקור] ב-1936 התיישבו במקום בני הדור השני של נהלל וקיימו קומונה, שהתקיימה עד 1939.[3]
בשנת 1948 הוקם על הגבעה הסמוכה לתל קיבוץ תימורים, שהפך ב-1953 למושב שיתופי ושנה לאחר מכן עבר דרומה לאזור קסטינה בגלל מחסור בקרקעות.
בשנות ה-50 של המאה ה-20 הוקמה על המדרון של התל (באזור העיר התיכונה) מעברה לקליטת עולים שיועדו להקים את מגדל העמק ורמת ישי.[3]
בקרבת התל נמצאה כתובת "שבת" שלדעת החוקרים ציינה את תחום השבת של היישוב הקדום או של היישוב העתיק מהלול הסמוך.
כיום תל שמרון אינו מיושב. בסמוך לו שוכן היישוב הקהילתי תמרת. על התל עצמו הוקם מגדל תצפית הצופה אל העמק. למרגלות התל נמצא בית הקברות של מושב נהלל, בו קבורים אישים ידועים ובהם משה דיין, אסי דיין, משה פלד, אילן ואסף רמון ומייסדי המושב. לרגלי התל נמצאת שמורת טבע תל שמרון שהיא המקום הצפוני ביותר בו גדלים עצי שיטה מלבינה.
נפגשים בחוצות אלונים בשעה 07:30
יציאה לרכיבה בשעה 8:00 לאחר התארגנות ושתיית קפה + מאפה